מאת מעיין עשת, פיזיותרפיסטית לרצפת האגן
הטיפול הפיזיותרפי ברצפת האגן הוא טיפול הוליסטי כולל, המתייחס לאורח החיים של המטופלת, לנשימה ולמצבים הקשורים במערכת השתן, מערכת המין והמערכת האנורקטלית כגון: דחיפות ו/או תכיפות במתן שתן, דליפות שתן, צניחות איברי האגן, חולשה או כיווץ יתר, תסמונות כאב אגני, אנדומטריוזיס, כאבים ביחסי מין, תחושה של אי נוחות, חוסר תמיכה של רצפת האגן לתפקודי היומיום, עצירות ועוד.
מומלץ לכל אישה במהלך תקופת מעגל הפוריות: בהריון, לאחר לידה (נרתיקית, קיסרית), אימהות, נשים בוגרות ובתקופת גיל המעבר, לעבור פגישת אבחון של רצפת האגן, להיבדק ולקבל טיפול אישי המותאם לה. מומלץ בייחוד עבור נשים סביב תקופת ההיריון והלידה, במהלכה חווה הגוף שינויים פיזיים רבים וקיימת השפעה הדדית בין הגוף והנפש.
כשאישה פונה לטיפול רגשי על רקע קושי סביב פריון, אובדן הריון, חרדה סביב ההריון, דכאון לאחר לידה ומצבים נוספים, בד"כ יהיה קשר גם להיבטים גופניים. אם מדובר באובדן של הגוף שהיה ולא יחזור לקדמותו, התמודדות עם סימפטומים גופניים, דימוי גוף, כאבים שיכולים להוביל לקשיים תפקודיים עד כדי קושי בטיפול בתינוק. לפעמים הביטויים הסומטים הם כתוצאה ישירה של מצב נפשי וממש כשם שהביטוי הוא לעתים דרך הגוף גם הטיפול מן הראוי שיכלול מרכיבים גופניים וצעדי שיקום התורמים להשגת מטרות תפקודיות. דרך העשייה הפיזית ובעזרת הכלים הגופניים ניתן לעזור בהפחתת החרדה ולעזור בהחלמה הנפשית.
מתי כדאי להגיע לפגישה עם פיזיותרפיסטית לרצפת האגן ?
במהלך ההריון: כאשר אישה הריונית מגיעה אליי להערכה היא עוברת תשאול. התשאול עשוי להציף תחומים בהם אני עוסקת ומאפשר לה רגע לעצור ולהתבונן למה היא זקוקה בתוך מערך התמיכה שאני מציעה. בין השאר, אני מתייחסת לשאלות בנוגע לקרעים סביב לידה קודמת, צניחת איברים, אי נוחות או כאב ביחסי מין, קשיים ביציאות, איך היא יכולה לעזור לעצמה בזמן צירים ועוד. בהתאם לחששות שלה, למצב הבריאותי שלה או לסימפטומים שהיא חווה, אנחנו מתאמות מפגשים של טיפול ובונות מטרות/תוכנית טיפול. תוכנית טיפולים בשלב זה תכלול בד"כ שני מפגשים: אחד של חיבור ומודעות לתפקוד של רצפת האגן ומפגש שני יעסוק בהכנה לנשימות סביב צירים, לחיצות, תנועתיות מקדמת לידה, עיסוי פרינאום ומנחים שמקלים על כבדות ואי נוחות בסוף ההיריון ועד לטיפול אינטנסיבי יותר לפי צורך אם סובלת מכאבי אגן למשל.
לאחר הלידה: לאחר לידה ההערכה כוללת הדרכה של שמירה על יציבה בזמן טיפול בתינוק, שמירה על וויסות לחץ תוך בטני כדי להמנע מנזקי משנה של הטיפול בתינוק, כלים בהתמודדות עם כאבים בגוף, בין אם מדובר בפרקי הידיים, שכמות וכתפיים, אי נוחות סביב צלקות וטחורים. כמו כן, נשים עשויות להרגיש חוסר אונים ובדידות בשלב משכב הלידה כיוון שחוות כאבים ותופעות של שינויים בגוף שלא התמודדו איתם בעבר כגון בצקת בפות, העדר תחושת צורך לשתן ועצירות, אך לא נפגשות עם אנשי מקצוע רלוונטיים בתקופה הזו. הדרכה מותאמת, גם אם בשיחה לא פרונטלית וללא טיפול פנימי, יכולה לעזור לתחושת חוסר האונים ולתת מענה ראשוני לכאב.
סיום משכב לידה: חשוב לשם קבלת הערכה גופנית מלאה, הנחייה והדרכה להתנהלות ותפקוד, תרגול המותאם ספציפית לצרכים, הסבר על חזרה לשגרת אימונים וכדי ללמוד להקשיב לגוף. נשים חוות העצמה משמעותית כאשר מקבלות כלים העוזרים להן להבין מתי הגוף שלהן מאותגר מדי, מתי לבקש שינוי בתרגיל או לעצור אימון – ולא מתוך חוויה של תסכול בגלל חוסר מסוגלות אלא מתוך הבנה שזה ישרת אותן לטווח הרחוק ומתוך בטחון שהן יודעות מה נכון עבורן.
הליקויים ברצפת האגן הינם ברוב המקרים ברי טיפול. ככל שנקדים לאבחן אותם, ניתן לטפל בהם ולצפות לתוצאות טובות. מומלץ לכל אישה בהריון לקחת בעלות על הגוף שלה, כבר בשלב הטרימסטר השני ולהגיע להדרכה כללית. לאחר מכן סביב שבוע 33-34, בשבוע 36-37, בתום משכב לידה ולאחר חצי שנה. זהו חלון הזדמנויות קריטי לשינוי והשפעה על המצב הפיזי והנפשי כאחד.
