טיפול הורה-ילד על רקע קשיים רגשיים של האם

מאת ענת לנגבורד, פסיכולוגית קלינית מומחית

למה להביא תינוק לטיפול רגשי?
מניסיון קליני ומחקרי שמצטבר עם השנים, אנו יודעים היום שלתינוק יש צרכים רגשיים שהם חיוניים להתפתחותו לא פחות מהצרכים הגופניים.
תינוק צריך שאימו (ו/או מישהו אחר) תאהב אותו ותחבק, תטפל בו בקביעות, תתמוך בו בשעת מצוקה, תשחק איתו ותעודד חקירה ולמידה, תתפעל ממנו, תנהג בו ברכות ובאמפטיה, תציב לו גבולות בצורה שאינה תוקפנית ותעזור לו לווסת את רגשותיו. צרכים רבים ומורכבים..
רנה שפיץ, פסיכואנליטיקאי, גילה לאחר מלחמת העולם השנייה שתינוקות שטופלו פיזית ורפואית בצורה טובה אך לא הייתה לצידם דמות מטפלת אוהבת וקשובה, לקו בדיכאון שגרם לפגיעה בהתפתחותם בכל התחומים, באופן שהביא עד למותם!
תינוק יכול להרגיש כאב נפשי. הוא לא מדבר במילים, אבל מספר לנו את תחושותיו דרך הקול שלו, הבכי, הבעות פניו ותנועות גופו, הדרך בה הוא אוכל וישן.

למה לא לחכות שיגדל קצת ואז להביא אותו לטיפול רגשי?
התקופה שבין השליש השלישי להריון ועד גיל 3 מהווה תקופה קריטית בהתפתחות התינוק. בתקופה זו מתרחשת התפתחות מואצת של המוח שתשפיע על תפקוד התינוק בכל התחומים להמשך חייו: מבחינה רגשית, לימודית וחברתית. אצל ילד בן 3 – כבר התבסס המבנה המרכזי שיאפיין את מוחו כשיהיה מבוגר.
התפתחות התינוק ובריאותו הנפשית תלויה בגורמים גנטיים וסביבתיים ששלובים יחד. תינוק יכול לרשת מהוריו רגישויות מסוימות ולהיות מושפע מהדרך בה הוריו מגדלים אותו ומתייחסים לרגישויות אלה בשנים הראשונות לחייו.

איך משפיעים קשיים נפשיים של האם על התינוק?
לאם ולתינוק השפעה הדדית ומעגלית חזקה זה על זו כבר מההיריון. והדברים יכולים להסתבך…
לדוגמא:
*אם שחוששת מאוד שההיריון והתינוק שייוולד ישתלטו על חייה ויגזלו ממנה את כל תחושת השליטה – על הגוף שלה, המראה החיצוני, העצמאות, עלולה לפחד לתת לתינוקה מקום בנפשה ובחייה, ולכן לאחר הלידה עשויה למהר ולחזור לחייה הקודמים. התינוק עלול בתגובה לכך להיכנס למצוקה קשה ולהתעורר פעמים רבות בלילה בבכי בלתי פוסק. האם, מצידה, תראה בכך הוכחה להתממשות החשש המקורי שלה שצרכי התינוק עומדים להשתלט ולהרוס את חייה, ועלולה להגיב לבכיו בכעס וחוסר סבלנות, אותם הוא ירגיש ואז יתקשה עוד יותר להירגע. לחילופין, היא יכולה להרגיש רגשות אשמה כלפי תינוקה על כך שכל היום לא הייתה איתו, ואז בלילה לנסות "לפצות" אותו ולהרימו בכל פעם שבוכה ולהביאו לישון במיטתה. כתוצאה מכך, התינוק יפתח הפרעת שינה קשה יותר ויתקשה עד גיל מבוגר להירגע ולהירדם בעצמו.
*בקיצוניות השנייה – אמא שמחליטה לתת את כל כולה רק לתינוק ומפסיקה כל דבר אחר שעשתה בחייה, וזה נמשך מעבר לחודשים הראשונים, יהיה לה קושי לעבור עם התינוק את השלב שבו דרושה דווקא ירידה בהתאמה לצרכיו, לכך הוא זקוק כדי לפתח את תחושת הזהות העצמית שלו בנפרד מהאם.
*אמא שחוותה את הלידה כמאוד טראומטית, פוגעת בגופה ומסכנת אותה, עלולה לחוש כעס כלפי התינוקת שלה על כך ש"גרמה" לה נזק גופני ונפשי. כתוצאה מכך, התייחסותה לתינוקת שלה תהיה שלילית וביקורתית. במחקרים נמצא שתינוקות שנולדו לאימהות שחוו את הלידה בצורה טראומטית בכו בכי חזק יותר. הבכי החזק של התינוקת עלול להגביר את הכעס של האם, שתרגיש מתוסכלת ודחויה ותתקשה עוד יותר להרגיעה, ושוב – נוצר מעגל קסמים שלילי.
כלומר, קושי נפשי של האם מהווה גורם סיכון לפגיעה בקשר אם-תינוק ומכאן בהתפתחותו של התינוק.

השפעת דיכאון של האם על התינוק
אם שסובלת מדיכאון מתמשך נוטה להביט פחות בתינוקה, לדבר אליו פחות ולהגיב פחות לצרכיו. הבעת פניה שלילית לרוב. התינוק מתייחס לאימו כתמונת מראה של עצמו. כשהוא רואה שקשה לה, הוא לא יודע להבדיל שזה המשבר שלה, ועלול להרגיש שהוא לא בסדר. הוא עלול לנסות להימנע מקשר עין עם האם, ולחקות את אובדן החיוניות והעניין שלה. תינוק כזה הוא בסיכון לפגיעה רגשית והתפתחותית בכל התחומים.

השפעת הפרעות חרדה של האם על התינוק
אצל תינוקות של אמהות שסבלו מחרדה ודיכאון בהיריון ולאחר הלידה, נמצאו רמות גבוהות של קורטיזול, שהוא הורמון הסטרס.
אמהות שסובלות מהפרעת חרדה כוללנית נוטות להגיב בחרדת יתר לאירועים יומיומיים אצל התינוק. הן נוהגות בחודרנות, מתקשות לאפשר לתינוק עצמאות ולאפשר לאחרים, כולל האב, לטפל בו מתוך החשש שיקרה אסון בהיעדרן. התינוק בתגובה מפנים ייצוג של עולם חיצוני מסוכן. הוא נצמד לאימו, חושש להתרחק ולחקור את סביבתו ומתקשה להיפרד. האם החרדתית בתגובה נצמדת אליו עוד יותר ונוצר מעגל שלילי שמוביל להתקשרות לא בטוחה ולקשיים בוויסות רגשי.

השפעת הפלות קודמות על ההתקשרות לתינוק
נשים שלא זכו לתמיכה זוגית או חברתית מיד לאחר הארוע עלולות לפתח תסמונת פוסט טראומטית או אבל שאינו מעובד, ולהיות בסיכון לפתח הפרעה בקשר עם התינוק בהריון הבא. חרדות ועצב שמיוחסים לתינוק המת עשויים להיות מושלכים על התינוק החדש ולפגוע בקשר שייווצר עימו ובהתפתחותו.

איך מתבצע טיפול הורה-ילד?
מטרת-העל של טיפול הורה-ילד היא לשפר את יכולת ההורה לראות את הדברים מנקודת מבטו של התינוק, להצליח לחשוב את התינוק ואת איך שהוא מרגיש. יכולת זו מאפשרת להורים לזהות את צרכיו הרגשיים של התינוק ולהתאים את עצמם אליו, ובכך מהווה בסיס להתפתחות הבריאות הנפשית של התינוק.
כלי מרכזי בטיפול הורה-ילד הוא המשחק. היכולת לשחק חשובה ביותר לבריאות הנפשית של תינוקות והורים. בנוסף, המשחק הוא דרך להגיע לליבו של התינוק ואל חוויותיו, שעדיין אינן מבוטאות במילים. המשחק יכול להיות של הבעות פנים, מחוות גוף ו"קוקו", ויכול לכלול שימוש בפריטי משחק שונים כגון כדור, רעשן, מכונית ובובות. הישיבה היא על משטח מרופד על הרצפה, על מנת לראות את התינוק "בגובה העיניים" מהזווית בה הוא רואה את העולם.
המטפל/ת נותנת מילים ופשר לתחושותיו של התינוק, של ההורים ולקשר ביניהם. היא מחזקת את הנקודות בהן ההורה מותאם לתינוק ומתאפשר ביניהם חיבור טוב ומעצים שתורם להתפתחות התינוק.
כשנולד תינוק (לא רק הראשון), כל אחד צריך מההורים צריך להתמודד מחדש עם יחסיו עם הוריו שלו.
להורה שעבר חוויות קשות בעבר קשה לנטרל אותן כשמגיע תינוק לעולם. למשל – אם לא היה מי שהקשיב לבכי שלו כשהיה קטן, הוא פשוט לא יוכל להקשיב לבנו/בתו, אלא יתייחס אליו באופן אוטומטי על פי הדפוס שהפנים. הוא יתייחס לתינוק כמו שהוריו התייחסו אליו. פרופ' סלמה פרייברג, פסיכואנליטיקאית מחלוצות הטיפול הורה-ילד, קראה לכך "רוחות רפאים בחדר התינוק".
טיפול הורה-ילד עוזר להורים לזהות בתוכם את הדפוסים שהתקבעו בתוכם כזיכרון לא-מילולי מהזמן בו הם היו תינוקות, וממשיכים להכתיב את התנהגותם לתינוק שלהם. נוכחות התינוק בחדר הטיפול עוזרת להורה להתחבר לתינוק שהוא היה פעם, להקשיב לו ולעבד את חוויותיו. בדרך זו ניתן לבנות מסלול התפתחות חדש, מנוטרל יותר מהשפעות העבר.
אימהות רבות פוחדות שישפטו אותן או יעבירו ביקורת, אך זה כלל לא המצב. אמא שנמצאת במשבר רוצה להיות אמא טובה לתינוק שלה. אך היא זקוקה לעזרה, חיזוק, הדרכה ותמיכה כדי להיחלץ מהדפוסים שמעכבים אותה.
טיפול פרטני לאם אינו מספיק, שכן ההשפעות על התינוק ממשיכות עד שיש הטבה במצבה וגם לאחר מכן, ויש לטפל במקביל גם בקשר בינה לבין התינוק.

חשיבות שילוב האב בטיפול
היום ידוע שאבות עוברים תהליכים רגשיים ואף גופניים דומים לאימהות במהלך ההיריון ולאחר הלידה. תפקיד האב בגידול התינוק משמעותי כמו זה של האם. תינוק יוצר התקשרות לאביו במקביל וביחד עם ההתקשרות לאימו.
לאב תפקיד חשוב במיוחד במצבים בהם האם חולה: כשההתקשרות של התינוק לאב בטוחה, הוא מוגן יותר מההשפעות השליליות של הקושי של אימו. דיכאון של האם עלול לגרום לדיכאון של האב. דיכאון של האב פוגע אף הוא בהתפתחות הרגשית של התינוק ומשפיע לטווח ארוך. לעיתים האב צריך הדרכה ותמיכה כדי להבין מדוע האם מתנהגת בפאסיביות, בשליליות או באדישות לתינוק על מנת שיצליח לתמוך בה בצורה לא ביקורתית.
נמצא כי שותפות הורית טובה מהווה גורם מרכזי בתרומה לבריאותו הנפשית של התינוק. לעומת זאת, קונפליקט ממושך בין ההורים עלול להחמיר את השפעת הדיכאון של האם על התפתחות התינוק.
לכן מומלץ מאוד להגיע לטיפול כיחידה משפחתית – המכונה טריאדה – של אם אב ותינוק.
אורך הטיפול תלוי בעומק הקשיים. העובדה שמוחו של התינוק בתחילת חייו הוא גמיש ואלסטי ופתוח להתפתחות, יכולה לייצר שינוי בזמן קצר יותר ביחס לטיפול פרטני לאם.
ככל שמטפלים יותר מוקדם, כך גדל הסיכוי שהתינוק יוכל להתאושש ולעלות על מסלול ההתפתחות התקינה.

ביבליוגרפיה
ד.ו. וויניקוט (1995). הילד, משפחתו וסביבתו, הוצאת הקיבוץ הארצי.
ד.ו. וויניקוט (2004). משחק ומציאות. הוצאת עם עובד.
ד. סטרן (2005), הולדתה של אם, הוצאת מודן.
ד. סטרן (2011). עולמם הבין אישי של תינוקות. הוצאת מודן.
מ. קרן, ד. הופ, ס. טיאנו. (2013). זה לא יעבור עם הזמן? בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים. הוצאת מודן.
Fraiberg S, Adelson E, Shapiro V. (1975). Ghosts in the Nursery: A psychoanalytic approach to the problem of impaired infant-mother relationships. Journal of the American Academy of child and Adolescent Psychiatry, 14, 387-421.
Spitz RA (1965)/ The first year of life. New York: International University Press.
Tronick EZ (2007). The impact of maternal psychiatric illness on infant development. In E Tronick (Ed). The neurobehavioral and social-emotional development of infants and children. New York: Norton Press, 305-318.
Weinberg MK & Tronick EZ (1998). Emotional characteristics of infants associated with maternal depression and anxiety. Pediatrics, 102, 1298-1304.